יום שישי 3/12/2010, כו' כסלו נר שלישי של חנוכה, שבת שלום,
ברוכים הבאים למקומי.
לכו לאורך השביל ושבו וגבכם אל קו האופק. כאשר גבכם אל קו האופק הנכם צופים בעבר והעתיד אינו ידוע. כאשר הנכם צופים בעבר הכול ברור, מסודר על פי לוח זמנים מתועד וההיקש של מה שיהיה ברור וידוע.
כאשר גבכם מופנה אל קו האופק נקודת המבט דרכה הנכם חווים את עצמכם הנה דרך ההתנסויות אשר היו לכם עד כה, וזוהי תפיסת עולמכם. כל מחשבה על העתיד יכולה להיות מושפעת אך ורק מהעבר וכפי הנראה מה שהיה בעבר הוא גם מה שיהיה בעתיד. בחנו בתוך לבכם אפשרות זו. האם היא נראית לכם? האם הייתם רוצים לשנות את נקודת המבט שלכם, לשנות את חייכם?
הרשו לי לנחש התשובה לכל השאלות האלה הנה כן!
ובכל זאת, מה שהנכם מרבים לעשות הוא להישאר דומים לעצמכם בדיוק, כאשר התכנים של העבר מכתיבים עבורכם את התכנים של העתיד, וחייכם מתנהלים מבעד לזכוכית שקופה. הנכם חיים בתוך ויטרינה. נוח לכם שם – מוגן. (לכאורה מוגן.)
זהו בדיוק המקום בו חוויית האמונה שלכם אינה קיימת. זהו בדיוק המקום בו קיים הפחד שלכם לפגוש עצמכם האלוהי. זהו המקום האפל והסגור שבתוככם "בו מאסתם ואליו הנכם סוגדים"
ילדים יקרים, הדרך היחידה העומדת בפניכם לפרוץ את נקודת הקושי והכאב הנה "קו האופק". הסתובבו ,ופנו לכיוון קו האופק והביטו בו.
הכול שם קיים כאפשרות, הכול שם מצפה לכם כי תבואו ,לגילוי העצמי ולפגישתכם עם הבורא. אלא שעל מנת שתיפתח בפניכם פרספקטיבה מדהימה זו ההופכת אתכם כהרף עין מ"שורד לבורא" כל שעליכם לעשות הוא לשנות את נקודת המבט וההסתכלות שלכם.
האם קשה הדבר?!
עליכם רק להפנות את גבכם למקום ממנו באתם ולהתבונן לעבר האפשרויות הבלתי מוגבלות. אך אם בחרתם להפנות את הגב לאינסוף, דבקתם באותו תבשיל אשר טעמתם ממנו כבר אינספור פעמים.
מדוע אני אומר לכם כל זאת דווקא עתה?
חנוכה הנו חג של שחרור, של עצמאות, של אור וכוח, אך עליכם להגיע מוכנים לחג הזה, אז די שתבקשו והכול מתגשם בידכם . זוהי תחילתה של תקופה שונה, הפותחת הזדמנות לשינוי, להגשמה. ובהסתכלות זו קדימה, בראיית האינסוף המתגלה בפניכם, כל שעליכם לעשות הוא לפתח את היכולת שלכם להעריך, לקבל ולאהוב, וכל עוד לא תיישמו אפשרות זו,הפניתם עורף לבורא עולם אשר מנסה להוביל אתכם בדרך של צמיחה, התפתחות וגדילה.
נר שלישי של חנוכה, לאורו של נר זה שבו, בחנו ובדקו את מערכת היחסים שלכם עם בורא עולם.
האם הנכם שמחים בחייכם או מלינים?
האם הנכם אוהבים את אחיכם או שונאים?
האם הנכם שבעי רצון מעצמכם?
האם הנכם שמחים?
המסר הוא כללי אך גם אישי. מלאו לבכם בשמחה ואהבה, הסירו דאגה והחדירו אמונה.
בחרו לכם דרך ומטרות. הזמן קצר, הגעתם להגשים אך עדיין לא הגשמתם. ועדיין יכולת ההגשמה זמינה לכם. גם אם תגיעו ברגע האחרון עדיין תגיעו, אך תהיה זו דרך עפר ולא דרך המלך.
אף אחד מכם אינו עושה כראוי את העבודה המוטלת עליו. כאשר אני מציין את המושג "ואהבת לרעך כמוך" אני מתכוון לאשר אני אומר. כאשר אינכם מקיימים את דברי, איני מבין בדיוק מדוע, וסביר כי גם אתם אינכם ידועים מדוע.
המלחמה אינה פשוטה, הצורך להתאמת ולהפעיל את כוח הרצון דורש הרבה מאד מכם. אך חשבו נא רגע מהי המטרה לשמה הגעתם ליקום הפיזי - אותו יקום אשר חשבתם לבלות בו בנעימים ואשר דוחף אתכם ללא הרף בנתיבי הקושי והכאב.
ילדים יקרים הצעתי לכם : מיום זה ואילך ראו עצמכם כתינוק שנולד, חסר עבר לחלוטין שרק העתיד לפניו וודאו לעצמכם עתיד של שמחה ואהבה וחיות, כי זהו הסיכוי היחיד העומד בפניכם להגשמה, אחרת כפי שאמרתי מה שהיה הוא מה שיהיה גם אם אינכם אוהבים את אשר היה , וכאשר לא תשנו דרככם סלולה להמשך אותם החיים.
מירה כהן - לוי
מתקשרת "מסרים מן העמק"
ספר שיצא לאור "סביב מעגל השנה עם האר"י הקדוש.